מדינת ישראל נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ ואח'
|
תת"ח בית משפט השלום לתעבורה בירושלים |
4108-12-10
31.10.2011 |
|
בפני : יוסף ריבלין |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מדינת ישראל |
: 1. דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ 2. מרדכי אוחיון |
| הכרעת-דין | |
בפני
סגן נשיא יוסף ריבלין
הכרעת דין
הנאשמים זכאים מהאשמה שיוחסה להם
1.העובדות המוסכמות
הנאשמת 1 – מפעילת קו שירות 400, העסיקה את נאשם 1 כנהג.
ב- 22.10.11 נהג הנאשם אוטובוס של נאשמת 1 מבני ברק לתחנה מרכזית בירושלים ובשעה 08:00 בצומת מסובים עלה לאוטובוס עומר גלאון (להלן – המתלונן).
המתלונן – חייל סדיר/חובה כאשר על פי אישור צה"ל היה פטור מלבישת מדים.
הנאשם דרש מהמתלונן לשאת בעלות הנסיעה על אף שהוצגה בפניו תעודת חוגר ותעודה נוספת – אישור לבישת בגדים אזרחיים.
באיזור מחלף שורש הורה הנאשם למתלונן לרדת משלא היה בידו מזומן. כאשר יעד המתלונן היה ירושלים.
2.השאלות שבמחלוקת
האם לנאשמת 1 היתה חובה חוקית להסיע חיילים כאשר אינם "על מדים".
האם התעודה שהציג המתלונן תקפה לגבי הנאשמים.
האם הנאשם 2 התנהג התנהגות בלתי הולמת כלפי המתלונן.
האם העובדה שהנאשם 2 הוריד המתלונן בשורש ולא בתחנה המרכזית מהווה סירוב להסיע נוסע.
3.חומר הראיות
מטעם המאשימה העיד המתלונן, מטעם ההגנה העיד הנאשם 2. כמו-כן הוגשו מסמכים ותעודות/צילום תעודות (ראה – להלן).
המתלונן גורס כי הנאשם 2 ביקש להורידו "באמצע הדרך" ובסופו של דבר התרצה והורידו בתחנת אוטובוס בשורש. המתלונן גם מעיד כי הנאשם 2 סירב למסור לו פרטיו ואמר כי "יקח" את מס' הרישוי של האוטובוס. במהלך עדותו הגיש המתלונן התעודה הרלוונטית (ת/1) עליה לוגו של אגד ובנוסף רשום תעודה 327 - אישור לבישת בגדים אזרחיים מ- 2008. המתלונן גם הגיש צילום תעודת חוגר הרלוונטית לשנים 2010-2007 (ת/2) ושתי תעודות 327 נוספות לשנים 2009 ו- 2010 (ת/2, ת/3) מהן עולה כי עליהן אין לוגו של אגד והמלל זהה לת/1 "אישור נסיעה בלבוש אזרחי".
במהלך חקירתו אישר המתלונן כי משורש נסע לתחנה מרכזית באוטובוס (עם המסמכים ת/1 ות/2).
הנאשם 2 בעדותו אישר כי הסיע המתלונן ודרש תשלום היות ולא היה "על מדים". הנאשם סירב לשאת בתשלום ובתגובה אמר הנאשם 2 למתלונן כי ישלם ויפנה לאחר מכן לנאשמת 1. אם יסתבר כי צודק יוחזר לו הכסף. הנאשם גורס כי המתלונן שוחח עם אחיו (עו"ד) והאח יעץ לו שלא לשלם (ראה לעניין תלונה פורמאלית שהוגשה נ/1). הנאשם הסביר כי הוריד הנאשם בשורש, היות ושם יכול היה להסתייע באגד והוסיף "זה לא נכון שלא התנהגתי אליו לא יפה, לקחתי אותו למרות שיכולתי שלא לקחת אותו. עזרתי לו, לקחתי אותו עד שורש" (פרוט' עמ' 8 ש' 28, 29 ופרוט' עמ' 9 ש'
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|